גליונות הבטיחות של החומרים המסוכנים

לכל חומר מסוכן ישנה "תעודת זהות" של נתוני הבסיס שלו, והנתונים ההכרחיים לטיפול, אחסנה פינוי ועוד. בתחיקה הישראלית, מופיעים בהרבה מקומות התייחסות לנושא גליונות הבטיחות של החומרים. כך לדוגמא בתקנות האלו: תוכנית לניהול הבטיחות – תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), תשע"ג-2013, ייצור ומכירת חומרים מסוכנים – תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ"ח-1998 ועוד.

 גליון בטיחות ימולא לפי ההנחיות בתוספת לתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ"ח-1998 ויכיל מידע בדבר הרכב החומר המסוכן, הסיכונים הכרוכים בו, הפעולות שיש לעשות כדי למנוע את נזקיו והפעולות שיש לנקוט במקרה שאירע נזק כתוצאה ממנו, לפי הענין. (לשון התקנה).

על מי חלה חובת כתיבת/החזקת SDS לחומרים?

על פיו תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ"ח-1998 סעיף 3 האחריות על צירוף הגליונות חלה על יצרן, יבואן, סוכן או משווק של חומר מסוכן.  על מחזיק המקום חלה החובה  להחזיק ברשותו גליון בטיחות (SDS) של כל חומר מסוכן שמקום העבודה עוסק בו; ולהחזיק העתק מהגליון במקום נגיש ובהישג ידם של העובדים במקום העבודה. כמו לדוגמה תיקיית רשת משותפת או קלסר וכו'. ועל העובד עם החומר המסוכן, מקבל החומר וכיו"ב מחוייב לוודא כי החומר עליו אהוא עובד או אותו הוא מקבל יצורף אליו גליון בטיחות SDS

על מי חלה חובת העדכון של גליון ה SDS?

יצרן/יבואן/סוכן/משווק מחוייב באספקת SDS מעודכנים לכל צרכן אם נודע  לו על מידע חדש העלול להשפיע על הבריאות / בטיחות העוסקים בו או על איכ"הס

אלו סעיפים קיימים ב SDS ?

(1)   זיהוי החומר המסוכן וזהות היצרן, היבואן, הסוכן או המשווק, לפי הענין;

1. זיהוי החומר המסוכן כפי הכתוב על האריזה,
2.  שם החומר
3. כל המידע על היצרן/ יבואן/ סוכן בעת חירום. (מידע להתקשרות עם ספק החומרים יופיע בנהלי החירום, תיק המפעל או תיק השטח של המפעל)

(2)   זיהוי מרכיבי החומר המסוכן 

1. זיהוי החומר המסוכן – כימית, כולל כל השמות המדעיים והמסחריים ומאפייניו הכימיים ושל מרכיביו
2. באם החומר הוא תערובת יש לציין זאת גם כן.
3. מספר הזהות שלו ( CAS Number)

(3)   סיכוני החומר המסוכן;

1. יפורטו הסיכונים העיקריים מהחומר המסוכן  והתסמינים לעובד.
2. פורטו הסיכונים העיקריים מהחומר המסוכן לציבור ולסביבה.
3. פירוט סיכונים בשימוש לא נאות בחומר המסוכן

(4)   הוראות עזרה ראשונה;

1. פירוט פעילות עזרה ראשונה במקרי חירום, לפי דרכי החשיפה האפשריות: נשימת החומר, מגע עם העור, מגע עם העניים ובליעת החומר.
2. פירוט הכולל את אמצעי המגן של מגישי ע"ר והערות לרופא המטפל.

(5)   נוהל כיבוי אש;

נוהל זה מדבר על מצב בו החומר המסוכן מעורב, ה- SDS יספק נתונים פיזיים  כמו:

1. נק' הבזקה (Flash Point) – הטמפרטורה המינימאלית שבה נוצרים אדים  מעל לנוזל  ב- %  המספיק לתמיכה בבעירה  לאחר הצתה חיצונית.
   
2. טמפ' התלקחות עצמית (self Ignition temp ) הטמפרטורה הנמוכה ביותר בה אדי חומר דליק יתלקחו מעצמם ללא מקור הצתה חיצוני.
3. גבול התפוצצות עליון (UEL (Upper Explosive Limit – ריכוז אדים מקסימאלי (ב- %) בתערובת אויר ובנוכחות מקור הצתה, תתקיים בעירה. מעל % זה- לא תתקיים בעירה  (תערובת עשירה).
4. גבול התפוצצות תחתון (LEL (Lowest Explosive Limit – ריכוז אדים מינימאלי (ב- %) בתערובת אויר ובנוכחות מקור הצתה, בו תתקיים בעירה. מתחת % זה לא תתקיים בעירה  (תערובת ענייה).
5.  פירוט אמצעי מיגון  הנדרשים לצוות הכיבוי
6. יפורטו השיטות העיקריות  לכיבוי התלקחויות (גם סמוכות):
   1. אמצעי הכיבוי המתאימים.
   2. שיטות כיבוי מיוחדות.
   3. אמצעי הכיבוי האסורים.
   4. הסיכונים הנובעים מהבעירה (תוצרי לוואי/פירוק/גאזים).

(6)   אמצעי זהירות והגנה בעבודה עם  החומר המסוכן בעת אירוע חירום

אמצעי זהירות אישיים:

1. סילוק מקור ההצתה
2.  צעדי איוורור
3. הגנה על  דרכי הנשימה
4.  הפחתת אבק
5.  מניעת מגע חומ"ס עם עור וריריות

אמצעי זהירות סביבתיים:

1. סילוק מקור ההצתה
2.  צעדי איוורור
3. הגנה על  דרכי הנשימה
4. הפחתת אבק
5. מניעת מגע חומ"ס עם עור וריריות

אמצעי טיהור:

1. חמרים סופחים
2. איסוף
3. ניטרול
4. סילוק
5. הרבצת גאזים ואדים באמצעות מים
6. מהילה

(7)   טיפול ואחסנה;

1. נהלים ואמצעים טכניים לצמצום סכנות התלקחות/התפוצצות
2. תנאי אחסנה למניעת מגע עם חמרים "לא תואמים"
3. תנאי אחסנה (כולל תנאי איוורור/קירור) למניעת אבק,
4. אירוסולים, נדפים וכד'
5. פעולות/ציוד המומלץ לטיפול בחומר המסוכן
6. פעולות/ציוד האסור בטיפול בחומר המסוכן
7. אמצעים טכניים לצמצום החשיפה  לסיכוני החומר המסוכן

(8)   אמצעים לצמצום חשיפה ומיגון אישי;

1. ציון ערכי הגבלות חשיפה (משוקללת, תקרה, וכו')
2. סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית

(9)   תכונות פיסיקליות וכימיות;

נתונים פיסיקאליים- מידע טכני הכולל:

1. צפיפות
2. משקל סגולי
3. מראה
4. מצב צבירה
5. ריח
6. pH חומר או של תמיסתו באריזה
7.  נקודת רתיחה/היתוך
8. דליקות, נקודת הבזק/התלקחות/פציצות
9. לחץ אדים
10. מסיסות / מקדם חלוקה בהתמוססות, תח הפנים  וכד'

(10)  יציבות וריאקטיביות;

1. לקדם פני סיכון תגובות בלתי מבוקרות בתנאים מסוימים.
2. מניעת תנאי סביבה מסוכנים (טמפרטורה, לחץ, תאורה, טלטול).
3. פירוט  חמרים "לא-תואמים" העלולים להגיב באופן מסוכן.
4. מידע בדבר  בפני תוצרי פירוק מסוכנים (תוצרי פירוק ביולוגיים וכד').
5. יפורטו אזהרות בדבר שימושים לא-נאותים בחומר המסוכן.
6. יפורטו מייצבים הקיימים בחומר המסוכן.
7. פירוט תוצרי תגובה מסוכנים / לא-יציבים.
8. אפשרות לתגובה מסוכנת פולטת חום בלתי מבוקר.
9. משמעות השתנות מראה החומר המסוכן המקורי.

(11)  רעילות (מידע טוקסיקולוגי);

טווחי הזמן של הרעלות מחשיפה לחומ"ס:

1. חשיפה אקוטיות : חשיפה קצרה וחריפה (מרוכזת) של העובד למינון גבוה של גורם מזיק (מתקשר לתאונה).
2. חשיפה כרוניות : חשיפה איטית ומתמשכת של עובד למינון נמוך של גורם מזיק שהשפעתו מתבטאת בטווח הארוך (מתקשר למחלת מקצוע).

דרכי החשיפה:

1. שאיפה
2. בליעה
3. מגע עור
4.  עיניים

השפעות החשיפה:

1. ריגוש
2. קארצינוגניות
3. מוטאגניות
4. הפרעות פוריות (כולל טראטוגניות, אילחוש)

(12)  מידע סביבתי;

ההשפעות הסביבתיות עקב חשיפה לחומ"ס:

1. התנהגותו ו"גורלו" בסביבה.
2. המאפיינים הצפויים להשפיע על הסביבה.
3. השימוש הצפוי בו ותוצרי פירוקו

ניידות החומ"ס בסביבה:

1. תפוצתו (הידועה והעתידית)
2. מתח הפנים של החומ"ס
3. ספיחה, פליטה ונתונים פיסיקאליים נוספים

פריקות החומ"ס בסביבה:

1. פירוק* ביולוגי וכימי.
2. פירוק אירובי ואנאירובי.
3. עמידות.

פירוק – פירוק חומר אורגאני על ידי מיקרואורגאניזמים לתרכובות פשוטות ולא רעילות.

ניידות החומ"ס בסביבה:

1. תפוצתו (הידועה והעתידית)
2. מתח הפנים של החומ"ס
3. ספיחה, פליטה ונתונים פיסיקאליים נוספים

הצטברות החומ"ס במערכות ביולוגיות:

1. קצב פירוק החומר נמוך מקצב הצטברותו

רעילות החומ"ס לסביבה (אקוטית וכרונית):

1. מערכות חיים במים
2. מערכות חיים בקרקע
3. צומח וחי יבשתיים

השפעות שליליות של החומ"ס לסביבה (אקוטית וכרונית):

1. פוטנציאל דלדול האוזון האטמוספרי
2. פוטנציאל ייצור פוטוכימי של אוזון
3. פוטנציאל התרומה להתחממות כדור הארץ

 גורמי זיהום אויר ופגיעה בשכבת האוזון:

1. מקורות נייחים (מפעלים ותחנות כח)
2. מקורות ניידים (רכבים
3. מקורות טבעיים (וולקניות, ארוזיה ואבק)

(13)  דרכי סילוק חומר מסוכן;

שיטות בטוחות :

1. לטיפול בפסולת העלולה להיווצר במהלך השימוש בחומ"ס והטיפול הבטיחותי בו.
2. שיטות הפינוי העדיפות לסילוק פסולת החומ"ס

שיטות טיפול בפסולות :

טיפול ביולוגי : ספיחה על פחם, דה-כלורינאציה, שריפה.
טיפול באמצעות מיצוק/ייצוב : קבורה, טיפול תרמי, חימצון
נטרול : שטיפת האדמה, מיצוי בממיסים, מילוי קרקע

(14)  שינוע;

היבטי שינוע חומרים מסוכנים כמפורט ב:

1. חוק שירותי הובלה, תשנ"ז-1997
2. תקנות שירותי הובלה התשס"א – 2001

(15)  חקיקה ותקינה;

1. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), תשמ"ד-1983
2. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל-כלוריד), תשמ"ד-1983
3. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), תשמ"ד-1983
4. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), תשמ"ד-1984
5. תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים),תשמ"ה-1984
6. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), תשמ"ה-1985
7. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), תשמ"ה-1985
8. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים), תשנ"ג-1993
9. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים), תשנ"א-1990
10. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים), תשנ"ג-1992
11. תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחמרי הדברה), תשכ"ד-1964
12. תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), תשנ"ד-1994
13. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת), תשנ"ג-1992
14. חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, תשנ"ג-1993
15. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), תשנ"ג-1993
16. תקנות איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת פינוי פסולת למיחזור),תשנ"ח-1998
17. חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954
18. תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), תשס"א-2001

(16)  מידע אחר.

כל מידע הרלוונטי ואחר הנצרך לידיעה על החומר.

ניתן לראות גליונות לדוגמא של חברת בז"ן

ניתן לראות דוגמא של SDS לגז בישול

תוכלו להיעזר בחברתנו "אפקט הבטיחות בע"מ" בהדרכה וליווי מקצועי להכרת גליונות הבטיחות והדרכת המעסיק/העובדים עליהם.